חופית עוזרי
סטודנטים משתפים: והפעם- חופית עוזרי
20 באוקטובר 2015
קורס ניהול פרויקטים
אחד משלנו: והפעם- חיים בן נעים
27 באוקטובר 2015
מאמרים נוספים

חיל האוויר, אינטל והאמא היהודייה: כך נוצר המחסור בחינוך טכנולוגי

מנהל מכללת אתגר

מה הבעיה הניצבת בפני אינטל ישראל? תתפלאו: זו האמא היהודייה, זו שמעודדת את ילדיה ללמוד משפטים, רפואה והנדסה.

ובכן, אמא יקרה, הקשיבי למה שיש למנכ"לית אינטל ישראל, מקסין פסברג להגיד על כך: "אין מחסור במהנדסים, אך יש מחסור בטכנאים. מערכת החינוך בארץ יוצרת מחסור בטכנאים מוסמכים שתעשיית ההיי-טק זקוקה להם. עבור חברת ייצור כמו שלנו – המחסור בטכנאים מהווה בעיה לא קטנה".

מחסור בטכנאים מוסמכים? מה זה בכלל? ובכן, מסתבר שכבר תקופה ארוכה מורגש מחסור משמעותי במפעלים ובתעשיות השונות בטכנאים מוסמכים והנדסאים בענפי ההנדסה השונים, לרבות מחסור כרוני בעתודות למערך הטכני בצה"ל.

מתברר שלמעלה מ54% מבוגרי התיכון שאינם  נרשמים למוסדות אקדמיים אינם  מנותבים להכשרה המקצועית-טכנולוגית, כמתבקש מצורכי המשק לפיתוח התעשיות והגברת התעסוקה, צורך שהוא כלכלי וחברתי כאחד. ברקע, אין מדיניות ממשלתית ברורה מגובשת ומתואמת עם המעסיקים לטיפול בשורשי הבעיה, אין מערך הכשרה רציף להכשרת  עובדים מקצועיים מוסמכים, ,ואין תמיכה תקציבית ראויה בדומה  לקיים במוסדות להשכלה הגבוהה באקדמיה. , האם יש מה לעשות?

כדי לבדוק את העניין לעומק, פגשתי את מר אלי כהן, יו"ר חטיבת ההדרכה בהסתדרות ההנדסאים ומנכ"ל מכללת אתגר להנדסה וטכנולוגיה. ציפיתי לפגוש איש עסקים חנוט בחליפה שידבר איתי על נפלאות הקמפוס ושלוחותיו. בפועל, פגשתי אדם נינוח וסמכותי המדבר בגובה העיניים ומתכוון לכל מילה שהוא אומר. ויש לו הרבה מה להגיד.

האתגר החינוכי של חיל האוויר

 

אלי, לפני שנתחיל: איך הגעת לתחום הזה של הדרכה טכנולוגית?

את דרכי התחלתי בשרות קבע בחיל האוויר  כהנדסאי אלקטרוניקה. בשנים הראשונות עסקתי בתחזוקה של מערכות טכנולוגיות תעופתיות מורכבות ועל הדרך השתלמתי בתחומי ההדרכה והוראה ואני גם מוסמך מטעם משרד החינוך להוראה ומוסמך לניהול בתי ספר. בהמשך סיימתי לימודי M.Sc בהנדסת תעשייה וניהול. אז הרקע המקצועי שלי הוא שילוב מדויק של הנדסה וטכנולוגיה עם הדרכה והכשרה מקצועית. ואכן, כקצין הדרכה ראשי של המערך הטכני של חיל האוויר הייתי אחראי על שבעה בתי ספר טכנולוגיים ובתוכם תיכון תעופה של חיל האוויר.

חיל האוויר הקים בית ספר תיכון?

אחד האתגרים איתם התמודד צה"ל בכלל וחיל האוויר בפרט, הוא מחסור בהנדסאים טכנאים מוסמכים ואנשי מקצוע בתחום הטכנולוגי . מערכות החינוך המקצועי לא הצליחו לספק את הצרכים לחילות הטכנולוגיים בצה"ל לא מבחינה איכותית ולא מבחינה כמותית. והתופעה הזו הפכה לחמורה משנה לשנה. האילוץ הזה חייב פתרון, חיל האוויר לקח את היוזמה אליו, הקים וניהל בית ספר תיכון שהתמחה בהכשרת שוחרים במקצועות התעופה, בהמשך גם לאמץ  ולהנחות בתי ספר תיכונים אחרים כמו הולץ ועמל, בית הספר  הטכני של חיל האוויר מחזיק מערך הדרכה ענק וכמה בתי ספר שמכשירים  אלפי אנשים במקצועות טכנולוגיים שבלעדיהם לא ניתן יהיה לתפעל לתחזק ולפתח את המערכות התעופתיות.

אז השמועות על מחסור בטכנאים והנדסאים נכונות?

בהחלט. השחיקה המתמשכת בחינוך המקצועי וההכשרה הטכנולוגית מעמיקים את המחסור, זאת  במקביל לביקוש הולך וגובר לאנשי מקצוע בתעשיות השונות ובכלל כך צה"ל והתעשיות הביטחוניות. התאחדות התעשיינים טוענת למחסור של כשלושת אלפים אנשי מקצוע כאלה מדי שנה.. המחסור בא לידי ביטוי בהרבה דרכים שגם אנחנו כאן במכללת אתגר מרגישים.  אחת מהן היא שסטודנטים "נחטפים לעבודה" תוך כדי הלימודים עוד בטרם סיימו את הלימודים.

מנכ"ל חברת EIM ללוחמה אלקטרונית טוען ש"על כל מהנדס צריך 4 הנדסאים ועוד עשרה טכנאים". הוא לא הגזים קצת?

הוא צודק. התעשייה היא ארגון היררכי. כמו שיש רק מנכ"ל אחד, אבל כמה סמנכ"לים ועוד הרבה אנשי מנהלה – לכל מהנדס יש צורך בצוותים של הנדסאים וטכנאים מוסמכים. זה בנוי כמו פירמידה: פירמידת הצרכים של התעשיות והמפעלים במשק הישראלי.

תסביר לי באמת את ההבדל העקרוני בין מהנדס, הנדסאי וטכנאי מוסמך.

המהנדס עוסק במו"פ: פיתוח ומחקר של מוצרים. יש לו רקע תיאורטי נרחב וגישה מחקרית. ההנדסאי הוא בעל גישה יישומית מעשית יותר. אמנם גם הוא עוסק בשלבי הפיתוח – אך לא הפיתוח הכולל, אלא בתוך צוותים שמפתחים רכיבים במוצר. למעשה הוא משתתף בתהליך מורכב של פיתוח וייצור: מצוותי הפיתוח של המוצר ועד תפעול ותחזוקה של רצפת הייצור של אותו מוצר. היתרון שלו על המהנדס זו הגישה היישומית.

והטכנאי רק מתפעל את המערכות?

לא, ממש לא. טכנאים לומדים ברמה דומה להנדסאים, ואת אותם נושאי לימוד, רק בהיקף שעות קטן יותר: במקום 2,500 שעות 1,200-1,600. הטכנאים משתתפים גם הם בצוותי הפיתוח – אך באופן נקודתי יותר. כלומר: המהנדס נעזר בצוותי הנדסאים שמפתחים חלקים במוצר ובצוותי טכנאים שנותנים תמיכה טכנית ופיתוח נקודתי. הם חלק מהצוות וחלק מהתהליך. בנוסף, יש להם חלק מרכזי בתפעול המערכות והמכונות ותחזוקתם. אתה יודע שטכנאים בוגרי מכללת אתגר היו חלק אינטגרלי של פיתוח וייצור מערכות "כיפת ברזל"?

כבוד. אז טכנאי זה לא עניין של מה בכך

תעודת טכנאי מוסמך היא תעודה שאפשר להתגאות בה. היא משיגה עבודה בקלות בחברות וארגונים מובילים במשק כמו תע"ש, אל על, בזק, רפאל, טבע, רכבת ישראל, חברת החשמל, מקורות. וזה רק הצעד הראשון בקריירה טכנולוגית. בהמשך הדרך אפשר לעשות קורס השלמה להנדסאי. הקורס הזה מתבצע אצלנו בשעות הערב כדי לאפשר לטכנאים להמשיך לעבוד וללמוד במקביל.

"אם אתם חושבים טכנולוגיה והנדסה – התחילו כאן"

אם זה מקצוע כל כך טוב, למה יש מחסור בו?

בעבר, הטובים הלכו לבתי ספר מקצועיים. היום המגמה השתנתה: ההנחה הייתה שאין צורך ללמד מקצוע ספציפי אלא ללמד מקצועות יסוד ברמה גבוהה כדי שישמשו בסיס ללימודי המשך באקדמיה. המדינה הפסיקה להשקיע בחינוך הטכנולוגי  וכתוצאה מכך צומצמו בתי הספר המקצועיים ונסגרו מרכזי ההכשרה שהמדינה הקימה כדי לתמוך בתעסוקה ובטכנולוגיה כדי לחסוך בתקציבים. התוצאה:  שחיקה מתמשכת בחינוך וההכשרה המקצועית טכנולוגית , מחסור הולך וגדל בעתודה הטכנולוגית. אבל בשביל זה אנחנו כאן – כדי לשנות את המצב: אם כיום מכשירים כ 15,000 טכנאים מוסמכים  והנדסאים בשנה בישראל, אנחנו רוצים וצריכים להכפיל את המספרים. שכן  ההון האנושי המקצועי מהווה מנוע צמיחה משמעותי לכלכלה ולמשק כולו.

שלום שמחון

שלום שמחון. "נצטרך לייבא הנדסאים"

ומה תגיד לאמא היהודייה כדי לשכנע אותה שטכנאי מוסמך הוא תחילתה של קריירה מופלאה?

שתעודת טכנאי מוסמך תזכה את המחזיק בה להתקבל למקום עבודה מאוד מאוד מהר. שלאחר מכן הוא יוכל להתקדם ולהתפתח ולהפוך להנדסאי ולהשתתף במכרזים פנים ארגוניים וחיצוניים כדי להתמודד על משרות מעניינות מאוד שיקדמו לו את הקריירה.

אבל זה לא תואר אקדמי

ראשית, המועצה להשכלה גבוהה הסכימה כבר עקרונית להכיר בתואר הנדסאי. שנית, בכל מקרה הנדסאי מוכר כשווה ערך לתואר אקדמי לעניין קבלה לעבודה או התמודדות על מכרזים.

 

ומה תגיד לאלה שחוששים מהלימודים עצמם?

שישכחו את החוויות מהתיכון. כאן לומדים תכל'ס, המורים המנוסים שלנו משקיעים בכל אחד עד שהוא לגמרי מבין את החומר ומשמעותו ומוכן היטב לקראת  מבחני ההסמכה. אצלנו אין סתם נוסחאות מתמטיות – יש יישום שלהן בשטח. וזה עושה את כל ההבדל. בקיצור: אם אתם חושבים טכנולוגיה והנדסה – תתחילו מפה. אנחנו נעזור לכם להגיע הכי רחוק שאתם יכולים.

משפט נהדר לסיים בו.

אני מסיים את הראיון מהורהר. האם ניתן יהיה לעשות שינוי תודעתי בישראל? להפוך את מקצוע הטכנאי המוסמך וההנדסאי המוסמך לכאלה שיקרצו לישראלים עם אהבה לטכנולוגיה ולייצור?

ימים יגידו. אבלמשהו בביטחון ובנחישות של אלי כהן גורמים לי להרגיש שהדבר בהחלט אפשרי. חייבים, אחרת תתגשם נבואתו של שר התמ"ת לשעבר שלום שמחון: "לא ברור מדוע צריך 3,000 איש שמסיימים לימודי ביולוגיה בשנה, אבל ברור שנצטרך לייבא הנדסאים מחו"ל".

 


רוצים לשמוע פרטים נוספים על קורס? מלאו את הטופס.